הרשל, ילד יתום ועני, בן ארבע. לבדו בעולם, חולם להגיע לארץ ישראל
קראו עוד
נשיא מדינת ישראל
נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, קורא את ברכת הפרידה של יאנוש קורצ'אק מחניכיו הבוגרים שהשלימו את שהותם בבית היתומים ויצאו אל העולם הגדול
הנשיא ה-11 של מדינת ישראל
שגריר פולין בישראל Polish Ambassador to Israel
לשעבר שגריר ישראל בפולין - Former Israeli Ambassador to Poland
סופר, מסאי ומחזאי, חתן פרס ישראל לספרות ושירה
שחקן, מספר סיפורים, יוצר תיאטרון הסיפור "שטויות במיץ פטל"
מזרחן. לשעבר עיתונאי ואיש טלויזיה, כתב ופרשן לענייני ערבים
זמר, שחקן, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו
אמן אשליות, קוסם, ואיש בידור ישראלי
מנחה קבוצות, מנחה מעגלים, מדריך סנפלינג ו-ODT , שותף במיזם "סלצ'וק" – הסל הכי מגניב בתל-אביב
פרופסור אמריטוס לעבודה סוציאלית באונ' העברית בירושלים, עוסק בקרבנות פשיעה אלימה ובצדק מאחה
מקימה ומנהלת את קרן עמק חפר, דירקטורית ב"התאחדות אילת", בקרן "איסף" ובאיגוד שופטי הכדורגל. לשעבר ראשת מינהל נשים ויועצת ראש העירייה בהרצליה
זמרת, מלחינה ופעילה חברתית
שופטת בדימוס בבית המשפט העליון, ונשיאת התנועה לאיכות השלטון.
מורה, מחנך, במאי, יוצר - איש תאטרון
חידונאי ומעצב משחקים, מפתח ומנחה שעשועוני טלויזיה
סופר, מחזאי ועורך ספרותי. בנו של הסופר אורי אורלב
מייסדת "מרכז גיל" - מרכז התנדבותי לסיוע בלימודים ברוחו של קורצ'אק. מחברת הספר: "הילד שלא ידע פחד" המספר את סיפור חייו המיוחד של גיל, בנה, שנהרג בתאונה בהיות בן 17.
אלה מור מנהלת בית ספר "פסיפס" במודיעין, ותמיר דור, תלמיד בית הספר.
תלמיד בעמל הרב תחומי, זוכה המקום השלישי בתחרות הארצית "רוטרי הנואם הצעיר"
עיתונאי וכתב טלויזיה לשעבר, מרצה לשפה הערבית
לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה.
מתנדב בעמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים ומרצה ביחידת "מעבירי הלפיד" של חיל החינוך בצה"ל
פרופסור אמריטוס מהקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ופרופסור אמריטוס לפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב
שחקנית, מוזיקאית יוצרת ומסעדנית
קרימינולוגית, עוסקת בצדק מאחה. נכדתו של יצחק זלצברג, שהיה בורסיסט בבית היתומים היהודי, "דום שירוט", של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה בוורשה
עיתונאי ושדרן רדיו, זוכה פרס סוקולוב על מפעל חיים
מורה דרך, מוותיקי מדריכי ירושלים, מייסד בית השדה "המכון ללימודי ירושלים" ע"ש פ. ספיר ברובע היהודי
פרופסור מן המניין למשפטים, חבר סגל בחוג לקרימינולוגיה שבמכללה האקדמית גליל מערבי ובבית-הספר למשפטים שבמכללה האקדמית ספיר, ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"
מנהלת ארכיון כאן תאגיד השידור הישראלי
בונה ומעצב אתרי אינטרנט, עורך סרטוני וידאו, תקליטן
רבה רפורמית ופעילה מרכזית בתחום אולפני הגיור הרפורמיים בישראל. משמשת כאם בית הדין של מועצת הרבנים הרפורמים בישראל .
פסיכולוג קליני
יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית - Chairman of the board of the Jewish Agency צילום: דוד סאלם עבור הסוכנות היהודית
לשעבר פרקליטת המדינה, שופטת ונשיאת בית המשפט העליון בדימוס. כיום מכהנת כנגידת האוניברסיטה הפתוחה.
ניצב משנה במשטרת ישראל, עורכת דין, ראש היחידה לביקורת ופקודות המשטרה, דור שלישי לניצולי שואה
סופרת וחוקרת ספרות ישראלית, זוכת פרס היצירה לסופרים עבריים, עוסקת בעריכת דין
נשיאת המכון הישראלי לעיתונות, לשעבר שופטת בית המשפט העליון
יו"ר המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק
קריינית, מגישת חדשות ומנחת טלוויזיה ישראלית, מאנשי הטלוויזיה המובילים והבולטים של הערוץ הראשון בארבעת העשורים הראשונים לפעילותו. מתנדבת בספריה לעוורים ומקליטה בקולה ספרי קריאה להאזנה.
קריין ושדרן רדיו, מגיש בתאגיד השידור הישראלי ומנחה טקסים ואירועים
מאייר, סאטיריקן ומעצב. אייר כ-500 ספרים, ביניהם ספרי ילדים רבים מוכרים ואהובים. יזם והוציא לאור בעברית ספרים קלאסיים, כתב ואייר ספרים רבים ומדריכי נסיעות. אייר בכל העיתונים הגדולים וזכה בפרסים רבים.
פרופסור למחקר בפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון, חוקר מבנה החומר, חתן פרס ישראל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה
שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מדבב, מחזאי ובמאי
שחקנית תיאטרון,טלוויזיה וקולנוע, מחזאית, תסריטאית ומפיקה ישראלית, ומנהלת אומנותית של התיאטרון הארצי לילדים ולנוער מיסודו של סמי לוי
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, מרצה בנושא זכויות ילדים בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועורכת דין העוסקת בתחום של זכויות ילדים ושינוי חברתי
זוהר אביב מרצה בבתי ספר ובספריות (גם בזום) על חוסן נפשי, גיבורי על וחברות בעידן המסכים ע"פ המשתקף בסדרות שלה – חבורת כוח המוח, יד הפלא, מסע מצמרר, כוח הלב. www.zoharaviv.com להזמנות - 0522539765
מחנך, בנו של האומן יצחק בלפר ז"ל, שהיה חניך בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה
מיהו אדם מאושר?
איך באה המוזיקה לעולם
לא די בכך שהמאבק צודק, הוא צריך להיות מכוון כלפי המטרה הנכונה
התרפקות על זכרונות עבר בעולם הולך ומשתנה
שנאת-חינם וצחוקו המר של הגורל
מה חשוב בחיים - עושר או אושר?
אידאל האהבה, בדמות נערה צעירה, באה אל העולם האנושי כדי לראות במו עיניה כיצד נושאים אותה מעריציה, בני האדם, על כפיים. לתדהמתה היא מגלה פער עצום וכואב בין האידיאל לבין המציאות
כולם רוצים להיות מאושרים, אבל מהו אושר?
על רגע אחד של אושר
על ילדים מרוצים וכאלה שלעולם אינם מרוצים
תוצאות מעשינו הם שמחה לדורות או בכייה לדורות
אהבה וחריצות גוברים יחד על כל קושי
ביקורת על התנהלות בנות המעמד הגבוה ויחסן אל בני מעמד נמוך משלהן
בתוך: סנט המטורפים
כשבני האדם מפגינים כבוד לאלוהים, אך ליבם ריק מאמונה ומערכים
פניו של שוחד כנורמה חברתית מקובלת
פחד לטעות מונע התנסות, בולם אתגרים וחוסם למידה והתפתחות
שלוש דרכים מובילות אל השמש - אל האור, אל הידע, החוכמה, הקידמה: דרך האמת, דרך האהבה ודרך היופי. שלוש דמויות הולכות אל השמש, כשמאחורי כל אחת מהן משתרך המון רב. למרות שדרכיהן נפגשות ולמרות ששלושתן הולכות לאותו מקום - הן מסרבות ללכת יחד, אבל התקווה שיום אחד ילכו יחד - ממשיכה להתקיים.
אב שניסיון חייו לימד אותו שהחברה אינה מעריכה במיוחד אדיבות ונדיבות, והוא מחנך את בנו שלא להיות מנומס
תובנות של מחנך
סבו הגדול של קורצ'אק המשמש סמל לאהבת הזולת, לטוב לב ולנתינה, תוך הפעלת שיקול דעת
על תהפוכות הגורל, בטחון עצמי והאמונה בעצמי ובזכותי לאושר
קריאת ספרים כבסיס לקשר בין אנשים
בתוך: "ילדי רחוב"
ילד רחוב מסביר לפילנתרופ שתרומה ועזרה מועילות רק כשהן עונות על צרכיו של הנתמך ואינן רומסות את כבודו
על השלמה עם המציאות וקבלת הקיים באהבה
על שטחיות ושוביניזם
על הדברים שעושים את האדם למאושר
התנפצות אשליית החופש והעצמאות שיוצרים המבוגרים אצל ילדים, מערערת את אמון המתבגרים בחברה ובעצמם
שיחה בין ילד לאמו קשת היום, לפני השינה
יומן - וידוי - מאזן וצוואה. חשבון נפש של אדם זקן.
האמנם הדשא של השכן ירוק יותר?
על בית הדין החברי, מטרותיו וחשיבותו
שובניזם באיצטלא של פמיניזם
זוג סוחרים ישרים אשר מטעמי פרנסה מנסים, ללא הצלחה, לנהוג כנוכלים
ברכתו של קורצ'אק לחניכיו הבוגרים שנפרדים מבית היתומים ויוצאים לחיים עצמאיים
כיצד מתגבשת התפיסה העצמית של ילדים
על תמימות ותום לב
על ערכן של מומחיות והגינות
עולם כמנהגו נוהג, זה האדם המביט בו, שרואה אותו בכל פעם אחרת
על מחירה של קונפורמיות
דרכים שונות להתמודד עם אתגר
סערת רגשות - על המתח בין כעס ונקמה לבין פחד וייסורי מצפון
על כשרון חבוי ונבואה שאינה מגשימה את עצמה
על דעות קדומות ותוצאותיהן הרות האסון
ביקורת חברתית על החפצת נשים ועל מעמדן בחברה
אנשים נוטים להכיר את האמת ואף להתייחס אליה בנימוס ולחבב אותה, אבל דרכיהם של האמת ושל בני אדם לא תמיד נפגשות (שמור ליאיר גרבוז)
כוחו של מעשה חסד קטן להשפיע על חיים שלמים
דמעות תנין - התנכרות וחוסר מעש עטופים באיצטלה של אכפתיות רגשנית כביכול ונאורות לכאורה.
קרא עודעל חויית המפגש ושיח הילדים. בתוך: יוזקים, ישקים ופרנקים. סיפורי הקייטנות, פרק שישי
קרא עודמה שמשעשע ומצחיק את האחד עלול לפגוע באחר מתוך: "יוסקים, מושקים ושרולים" - בקייטנה, פרק 17
קרא עודביום סתיו נאה נע המון בני אדם בשדרות אוֹיָזְדוֹבְסְקיָה בוורשה. תושבי העיר יצאו ליהנות מן החום, מן השמש ומן האוויר הצח. הרי בעוד זמן לא רב ייאלצו הסתתר בכלובי דירותיהם, בין החומות, ולהמתין חצי שנה שלמה עד שיצוצו אבני הרחוב מתוך השלג המזוהם, ופקעות אביב ראשונות יופיעו על עצי העיר העלובים.
אַנְטֶק ומַנְיָה הלכו בשקט אחוזים בידו החזקה של האיש. אנטק התקשה לחשוב, לפני שעה עוד שוטט בשדרה ומכר פרחים. אחר כך פגש את האיש הזה, המוזר, ודיבר אתו. אחר כך עזב את האיש ושוב מכר פרחים. אחר כך קנה לעצמו סיגריות, התכתש עם ויצק, ברח. אחר כך... "מה יהיה אתנו עכשיו?" – שאל את עצמו
הפטרון או הקונה של אנטק ומניה היה הרוזן זַרוּצְקִי. לרוזן האב, סּטֶפַן זרוצקי, היה אח, אבל הוא ניתק את כל היחסים עמו מאז שיחם האחרונה. איש לא ידע מה היה תוכן השיחה; לפי השמועה היא הסתיימה בצורה סוערת מאוד. הרוזן סטפן זרוצקי עבר מיד אחר כך לזַרוּץ' עם אשתו ועם שני ילדיהם ואיש לא ראה אותו עוד.
כינינו את הארמון בזַרוּץ' מספר פעמים בשם "קבר". ניכנס, אפוא, יחד עם מַנְיָה ואַנְטֶֶק לתך ה"קבר" הזה ונתבונן בו בתשומת לב. הפרוזדור, כפי שנאמר כבר, היה אפל וארוך; משני עבריו היו דלתות שהובילו לחדרים שונים. שלושה חדרים מכל צד: ספרייה, אולם התעמלות, חדר אוכל, שני חדרים קטנים יותר ומשרדו של הרוזן.
- אדון אנטק, בבקשה לקום, הבאתי ארוחת בוקר. אנטק פקח את עיניו. הביאו לו ארוחת בוקר? חלב? אֵי! היה מרוקן כוסית וודקה כדי לחזק את העצמות. הה, כמה טוב ישן; זאת היתה באמת שינה של ממש. והנה הביאו לו ארוחת בוקר והזקן הזה אפילו קרא לו בשם "אדון אנטק", ולא סתם "אנטק". פתאום נעשה אדון. הה, אילו זה היה כך, כמו שזה, אבל אחרת. יש מה לדבר, יהיה כאן משעמם כהוגן. מה זה כאן, איזה מוסד חקלאי או בית סוהר, או השד יודע מה, בכל אופן משהו משעמם וזהו.
באחד הבתים הסמוכים לתחנת הרכבת מילא אדון ווֹיצֶ'ךּ את תפקיד השוער. אדון ווֹיצֶ'ךּ הגיע לוורשה מן הכפר לפני תשע שנים עם שלושת ילדיו, היום יש לו כבר שישה. הבכור שוטט אם אַנְטֶק ברחובות ונחשב אפילו זמן מה אחד מידידיו. אחר כך הסתכסכו שני הנערים בגלל תפוחי עץ שגנבו מספינות מטען והיחסים ביניהם נותקו. המזוודה הכבידה עכשיו על אנטק והוא נזכר בווֹיצֶ'ךּ והחליט להשאיר אצלו את מטענו.
ווֹיצֶך מַזוּר עבד בתור שומר לילה ברחוב צַ'רְנְיֶקוֹבְסְקִי. נסים ונפלאות סופרו על כוחו הרב ועל הרפתקאותיו במסעות שערך לכל חלקי תבל. הסיפורים והאגדות על חייו גדלו והשתנו בקלות יתירה, וסייע לכך וויצ'ך עצמו, שלא הוסיף דבר ולא הכחיש דבר מעולם.
הנר התקוע בפיית בקבוק הלך ודעך. בְּרוֹנֶק המלצר שכב על המיטה ונאם. הוא אהב לדבר כשהיה שתוי. הטבח רבץ על המיטה השנייה. על המזרון המונח על הרצפה שכבו אַנְטֶק ויוּזֶ'ק. - אתם יודעים ילדים, חיים כאלה כמו שאתם חיים עכשיו, אני אומר לכם שהם סתם בזבוז – נאם בְּרוֹנֶק . – מפני שבדרך כלל, אני אומר לכם, צריך לחשוב על זיקנה.
עלים מעולפים מחום היו תלויים על ענפי העצים העירוניים. כדור השמש הבוערת צרב את האספלט ואת אבני הכבישים. באוויר נישא אבק דק. עונת הבחינות בבית הספר הסתיימה ואימהות יצאו עם ילדיהן לכפר, למקומות מרפא בארץ ובחוץ לארץ. ילדי טרקלינים מהודרים, תלמידי כיתות מחניקות בבתי הספר, היו אמורים לנשום במשך חודשיים אוויר צח של הרים או ים. העיר התרוקנה מתושביה.
Leaves, faint from the heat, hung limply from the city trees. The burning sphere of the sun scorched the asphalt and the cobblestones. A fine dust lingered in the air. The school exam season had ended, and mothers had departed with their children for the countryside, to spas at home and abroad. Children of elegant parlors, students of stifling classrooms, were meant to breathe the fresh air of the mountains or the sea for two months. The city emptied of its inhabitants.
The candle stuck in the mouth of a bottle flickered and went out. Bronek, the waiter, lay on the bed and began to declaim. He loved to talk when he was drunk. The cook was sprawled on the second bed. On a mattress on the floor lay Antek and Józek.
Wojciech Mazur worked as a night watchman on Czerniakowska Street. Miracles and wonders were told about his great strength and about the adventures he had experienced on journeys to every corner of the world. The stories and legends about his life grew and changed with ease, helped along by Wojciech himself, who never added anything and never denied anything.
In one of the houses near the train station, Mr. Wojciech filled the role of the doorman. Mr. Wojciech arrived in Warsaw from the village nine years ago with his three children; today he already has six. The eldest wandered the streets with Antek and was even considered one of his friends for a time. Afterwards, the two boys fell out because of apples they had stolen from cargo ships, and the relationship between them was broken off. The suitcase was now heavy for Antek, and he remembered Wojciech and decided to leave his baggage with him.
"Mr. Antek, please get up, I brought you breakfast." Antek opened his eyes. They brought him breakfast? Milk? Hey! He could have downed a shot of vodka to strengthen his bones. Ah, how well he had slept; that had been real sleep. And now someone brought him breakfast, and the old man even called him “Mr. Antek,” not just “Antek.” Suddenly he had become a mister. Ah, if only it were like this, just like this — but different. No doubt about it, this place was going to be seriously boring
We had called the palace in Zaruts several times "the tomb." Let us now, together with Mania and Antek, enter this "tomb" and observe it closely. The corridor, as previously mentioned, was dark and long; on both sides were doors leading to various rooms. Three rooms on each side: a library, a gymnasium, a dining room, two smaller rooms, and the Count's office.
The patron—or buyer—of Antek and Mania was Count Zarutsky. The elder Count, Stefan Zarutsky, had a brother, but he severed all ties with him following their last conversation. No one knew the content of that conversation; according to rumor, it ended in a very stormy manner. Shortly afterward, Count Stefan Zarutsky moved to Zarutsk with his wife and their two children—and no one saw him again.
Antek and Mania walked silently, holding the man's strong hand. Antek struggled with his thoughts. An hour ago, he was still wandering along the avenue, selling flowers. Then he met this strange man, listened to him. Then he left the man and sold flowers again. Then he bought cigarettes, got into a fight with Witzek, ran away. Then... "What will happen to us now?" - he asked himself.
On a pleasant autumn day, a crowd of people strolled along Warsaw’s Ujazdowskie Avenue. The city’s residents came out to enjoy the warmth, the sunshine, and the fresh air. After all, it wouldn’t be long before they’d have to retreat to their apartment cages, hidden between walls, waiting for a full six months until the city’s cobblestones would emerge from the filthy snow, and the first buds of spring would appear on the city’s pitiful trees.
הרשל, ילד יתום ועני, בן ארבע. לבדו בעולם, חולם להגיע לארץ ישראל
קראו עודהטקסט נכתב על ידי יאנוש קורצ'אק כמבוא לסיפור "שלושת מסעותיו של הרשל". קורצ'אק מסר אותו לידי ירחמיאל וינגרטן בשנ 1926 וביקש ממנו לתרגמו מפולנית לעברית. וינגרטן נענה לבקשה, תרגם את המבוא לעברית ופרסם אותו בעתון העברי, "עלים", שערך בפולין.
קראו עודכתבו: איתן אגייב, איתי שמואלי ועידו שוחט. בי"ס: ע"ש יצחק רבין, תל מונד מורה: איריס כץ
כתבו: גליה ניצן ונוגה רייכנשטיין בית ספר יצחק רבין, תל מונד
כתב: איתמר משיח תלמיד כיתה ח', בי"ס יצחק רבין, תל מונד
כתבו:דריה שריר ותמר ניצן כיתה ח', בי"ס יצחק רבין, תל מונד
כתבו: נועם פיטשון ונוגה השכל כיתה ח', בית ספר יצחק רבין, תל מונד המורה: איריס כץ
כתב יואב השכל, כיתה ח1 בית ספר יצחק רבין, תל מונד. מורה: איריס כץ
כתבה: פולי וויינבלט כיתה ח, בי"ס יצחק רבין, תל מונד. המורה: איריס כץ
כתבו: נועם ולט והרן לאוב בי"ס: יצחק רבין, כיתה: ח1, ישוב: תל מונד, מורה: איריס כץ
כתבו: שחר יעקב ואיתי לוינסון כיתה ח', בי"ס יצחק רבין, תל מונד. המורה: איריס כץ
כתבה: יקין סוויד בת 10 מפקיעין
כתבה: סתיו לוי כיתה ח'1, חט"ב רבין תל מונד מורה: איריס כץ.
כתב: איתמר גפן, כיתה ח7, בית חינוך רבין, תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתבה: עמית לקס, ח7, בית החינוך רבין, תל מונד מחנכת: ענת משה
כתב: אריאל צלליכין, ח7, בית החינוך רבין, תל מונד מחנכת: ענת משה
כתבו: נויה וגאיה, ח6, קרית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: גלית כהני
כתבה: סתיו מוראד, ח6, בית ספר רבין, תל מונד. מחנכת: גלית כהני
כתב: איתמר גולני, ח6, חט"ב רבין, תל מונד. מחנכת: גלית כהנ
כתבה: רני אפק, ח6, בי"ס רבין, תל מונד. מחנכת: גלית כהני
כתבה: ניקול לויט, ח6, בית ספר רבין, תל מונד. מחנכת: גלית כהני
כתב: ליאם עוזיאל, כיתה ח1, חט"ב רבין, תל מונד. מחנכת: איריס כץ
כתב: אלון מרדכי, ח7, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתב: מיכאל שולזינגר, ח7, בית החינוך רבין תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתב: תומר לנדאו, ח7, בית החינוך רבין תל מונד מחנכת: ענת משה .
כתב: איתי היימן, ח7, בית החינוך רבין, תל מונד מחנכת: ענת משה
נכתב על ידי: עומר קמיל, ח7, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתבו: איתי זלץ ויאיר ברש אור, כיתה ח2, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: אורית דולב דמשצ׳ק
כתבו: דניאל יוקב ואביב כמיסה, כיתה ח2, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: אורית דולב דמשצ׳ק
כתבו: נועה איפרגן ונויה בן דוד, כיתה ח2, בית החינוך רבין,תל מונד. מחנכת: אורית דולב דמשצ׳ק
כתבו: עומר הכרמלי ויובל כץ, כיתה ח6, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: גלית הכני
כתבה: אלרואי הכט, כיתה ח7, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתבו: מילי גבע ועדי חגאי, כיתה ח4, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: סופי ניזרי
כתבה: נועה רוט, כיתה ח7, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתבו: אוהד לוי וענוג קנפו, כיתה ח6, בית החינוך רבין, תל מונד מחנכת: גלית כהני
כתבה: אליה כהן, כיתה ח6, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: גלית כהני
כתב: איתי צמח, כיתה ח6, בית ספר רבין, תל מונד מחנכת: גלית כהני
כתבו: אמיר שגב נסימנטו והראל ממליה, כיתה ח', בית ספר רבין תל מונד
כתב: עופר קנר, כיתה ח7, בית החינוך רבין, תל מונד. מחנכת: ענת משה
כתבה מעיין, כיתה ח4, בית ספר רבין, תל מונד. המחנכת: סופי ניזרי
קול קורא - نداء للأطفال والفتيان
להרשמה - לחצו על "קרא עוד" והיכנסו ל"קול קורא" שנמצא כאן
הנחיות להשתתפות בתחרות
יש לקרוא את הנחיות ההשתתפות לפני ההרשמה
تعليمات للإشتراك في مسابقة
שולמית גורן-רובינשטיין
אשת משפחה ממזכרת בתיה. עוסקת בריפוי בעיסוק ובהדרכת הורים בגישת אדלר, מפתחת פרויקט הגלויות של #שירה_גלויה
השיר נכתב בהשראת אגדה על אודות שיר, מתוך סיפורי הקייטנות , מאת יאנוש קורצ'אק
משוררת ומנהלת את החוג ליוצרים "בעט ובקול"
שיר בהשראת הסיפור: "אגדה על אודות שיר"
אשת חינוך, כותבת שירה. מתגוררת בקצרין
השיר נכתב בהשראת הסיפור "אצל הגברת קירי-סקלודובסקה" מאת יאנוש קורצ'אק
כתבה: ד"ר שרה האופטמן
"תיקון העולם יתאפשר בתיקון החינוך."


